"אם לא תשנה כיוון, אתה עלול לסיים היכן שפניך מועדות." – בודהה.
יום כיפור הגיע וכבר הספיק לחלוף להתייפחותם של מליוני יהודים עם בולבול חתוך, לב זהב וגרון מיובש. בצעד יוצא דופן, החליטו האלים במעלה האולימפוס להעניש את עבדכם הנאמן לאחר שחסך מעצמו הצום למרות שאשתקד חטא לאין שיעור עם טיסות בשבת, בשר דובים ומעשי טומאה עם נשות עמים זרים. נתקבלה עליי המשימה להפגין רחמנות אלטרואיסטית תנ"כית ולהציל נפשותיכם, אושפיזין יקרים, ממסלול מסוכן אך משווק היטב שדחפו לכולנו כבר מימינו כילדים תמימים.
סיים בית ספר, סיים צבא, לך "ללמוד" – ואז חברה גדולה תחטוף ותעסיק אותך בעשרים אלף שקל בחודש. תקנה בית גדול שתוכל לנקות ולמלא בחפצים מיותרים, יהיה לך משרד ממוזג אך לא יהיה לך זמן לנשום ובגיל 50 תקבל התקף לב מכמות הקפה שדחפת לגוף כדי לסיים "פרויקטים חשובים" בזמן. אבל שטויות, העיקר הבטחון בחיים והאאודי החדשה בחנייה.
ובוודאי שאינך רוצה להפוך לעוד חי-מת, עבד של שעון מעורר עקשן ובוס רודן. הייתכן כי אנו לא מקבלים את התמונה המלאה וכי יש אלטרנטיבות עדיפות? בימים בהם לימונדה עשויה תרכיז מלאכותי ופוליש לרהיטים עשוי לימון אמיתי – אנו צריכים לבחון מחדש כל דבר מובן מאליו. אם אתה שוקל שינוי קריירה, אם את מחפשת עבודה חדשה – אני ממליץ לעבור על רשימת הזוועות הבאה ולשקול כיוון-פרונט.
מחפש עבודה? 10 סיבות שלא כדאי לך לעבוד כשכיר של מישהו
1. הבוקר הופך לחוויה טראומתית תחת ניצוחו של השעון המעורר
כפי שציינתי במדריך לעשיית כסף באינטרנט – השעון המעורר אינו רק מתסכל אלא גם גורם לסטרס כרוני ומשבש את המאזן ההורמונלי ומחזורי השינה בגוף. כשאתם עצמאים, אתם יכולים לבחור לקום מתי שמתחשק לכם – גם אם זה ביקיצה טבעית לצלילי ציוץ הציפורים.
אם לוקח לכם רבע שעה להתעורר בבוקר..
ואז עוד רבע שעה..
ואז עוד כמה דקות..
זה סימן חזק שכדאי לכם לשקול שינוי קריירה. החיים קצרים מכדי לבזבז אותם בקיום נטול תשוקה.
2. תחושת בטחון מוטעית
אלה מכם שקראו את המאמר האחרון בנושא ההצלחה בחיים לבטח כבר הבינו והפנימו כי עבודה מסורתית אינה בטוחה כמו שכולם חושבים. כל מקור הכנסה שיכול להתבטל לחלוטין בלחיצת כפתור (או שני מילים: "אתה מפוטר") הוא אינו דבר בטוח. אמנם עבודה עצמאית רחוקה מלהיות בטוחה לחלוטין – אך יש בכם הכוח והאפשרות 'לפזר זרעים' ולמזער את הסיכונים ולהנות מכמה שיותר שליטה על מקור ההכנסה שלכם כשאתם בעלי העסק עצמו.
האם אתם באמת רוצים לתת את השליטה על העתיד הפיננסי שלכם למישהו אחר?
3. מיסים גבוהים
כואב לומר את זה, אך משכורת השכיר בישראל מגיעה אל העובד לאחר שכבר מוסתה בקרוב לחצי מערכה. והעצמאים? העצמאים מקבלים החזרי מס על הוצאות מוכרות.
4. שכר תלוי-זמן עם תקרה מוגבלת
מה עושה עובד נמרץ המעוניין לקבל העלאת שכר?
תשובה: קורע את התחת בשעות נוספות, מתחנף טוב טוב לממונים עליו ולבסוף מקבל העלאה של כמה אחוזים או במקרה היותר נפוץ – צינור מאחורה.
מה עשה עבדכם הנאמן כשרצה להתפנק בהעלאת שכר?
תשובה: קרא כמה ספרי מכירות והעלה את אחוז ההמרה של העסק שלו ב700%. כן, זו לו טעות כתיב – העלאת שכר של פי 7 (!). פוטנציאל הרווח כמעט אינו מוגבל כשהנכס והשליטה עליו בידיכם ותלוי בעיקר ביצירתיות, ידע וכושר ההתמדה שלכם.
בכלל, משכורת השכיר בדרך כלל תלויה בזמן שהוא נותן (שכר פר שעה). כשאתם עצמאים – ההכנסה שלכם תלויה בערך שאתם נותנים ללקוחות שלכם. אתם יכולים להרוויח כסף גם כשאתם ישנים. 24 שעות ביממה. אז למה להקריב שעות יקרות תחת שכר נמוך?
מה הייתם מעדיפים: ליצור משהו ולהרוויח ממנו במשך שנים בכל פעם בה הוא נמכר – או ללכת לתרום שעה מזמנכם בכל פעם בה אתם זקוקים ל50 שקל? לא הייתם רוצים לקחת את המשפחה לארוחת ערב ולדעת שתוך כדי הארוחה העסק מניב מספיק מזומנים לכסות אותה? זו תחושה נפלאה.
נתקו את התלות של הכנסתכם בזמנכם וגלו עולם של שפע ונחת.
5. הנכס לא שייך לכם
יודעים מה ההבדל העיקרי בין עצמאי המרוויח 20,000 ש"ח לחודש לשכיר המרוויח 20,000 בחודש?
העצמאי יכול בכל רגע להציע את העסק למכירה ולהנות מסכום בן 5 או 6 ספרות בבנק. I rest my case.
6. אתם מגשימים את חלומו של מישהו אחר
בואו נהיה ריאליים לרגע.
סביר להניח שאם יש בכם חלום להגשים, עבודה כשכיר (במיוחד ארוכת-טווח) אינה הדרך להגשמתו. בשורת התחתונה, כשאתם שכירים אתם למעשה מגשימים את חלומו וחזונו של מישהו אחר, שלא לדבר על ארנקו.
7. אתם כל הזמן תחת זכוכית מגדלת
בסביבת העבודה הטיפוסת, הממונים עליכם תמיד עם יד על הדופק כשזה מגיע לביצועיכם. אם אתם חלשים במשהו, אתם לרוב נענשים או מקבלים עצות כיצד לשפר אותו. אנו העצמאים לרוב כלל לא מתעסקים עם החולשות שלנו ברגע שהפנמנו את קיומם, אנו שוכרים אנשים שיעשו את העבודה. הזמן יקר מכדי לבזבז אותו בנסיון לתקן נקודות חלשות כאשר אפשר לשכור מישהו שיעשה את אותה העבודה ולהתמקד בדברים בהם אנו בולטים מעל כולם.
דוגמא? דמיינו בחורצ'יק מבולגן והיפרקטיבי עם ADHD. בסביבת עבודה קלאסית יענישו או ינסו לעודד אותו 'להתאמץ ולהיות יותר מאורגן' – בעוד אם היה עצמאי היה פשוט שוכר מישהו שיארגן עבורו את כל העניינים והיה מתמקד בדברים המנצלים את יתרונותיות המרכזיים – האנרגטיות, לקיחת הסיכונים ווהיצירתיות.
הפוקוס המתמיד על הביצועים והתפקוד שלכם יכול גם להרוג כל פיסת יצירתיות ולגרום לכם לפלוט מהפה משפטים כמו 'מה הייתי נותן עכשיו כדי לשכב על החוף בתאילנד'. במצב אידיאלי, רמת העניין שלכם בעבודה תהיה שוות ערך לרמת העניין שלכם ביעד חדש לטיול אליו אתם רוצים להגיע. זו הנקודה אליה אתם רוצים לשאוף.

הבוס צועק עליך?
8. סביבה אפרורית, שלילית וכבויה
אם יש משהו שלמדתי על בשרי בשנים האחרונות – זה עד כמה מכרעת חשיבות האנשים איתם אתה בא במגע מידי יום. הם משפיעים על התפישות, המחשבות וכמובן גם על הרגשות שבנו. אפשר לומר שאנחנו נעשים כמו אלה הקרובים אלינו ביותר. "אמור לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה" אמרו חכמינו המזוקנים – ואני חושב שהם קלעו בול. אנחנו מאמצים מאופיים של אלה הקרובים אלינו ביותר – וזה נעשה דבר מסוכן ביותר כשאנו בקרבת אנשים שליליים, מתלוננים, כבויים או בגדול כל דבר שלא היינו רוצים להידבק בו.
אחת הבעיות הגדולות לטעמי בסביבת העבודה הטיפוסית היא קודם כל חוסר האונים והיכולת לשנות אותה אצל העובד הפשוט. כואבת עוד יותר העובדה כשאותה סביבת עבודה היא גם משעממת, שלילית ומכבה כל יצר יצירתי. כשאתם עצמאים אתם אלה שקובעים מי איתכם ומי לא. אתם הופכים לאחראים ישירים על מה שקורה לכם בחיים.
בוסים נוטים גם להרים את הטונים ולצעוק על העובדים לעיתים קרובות. חשבתי שכבר עברנו את גיל 10. איך הייתם מגיבים אליו אם היה עושה זאת 'בחיים האמיתיים' מחוץ לעבודה?
כפי שחשבתי.
9. אתם לא יכולים לעבוד איך שבא לכם מתי שבא לכם
טרנד העבודה מהבית נעשה פופולרי מאוד בשנים האחרונות, אך למרבית מקומות העבודה תיאלצו לקום בבוקר ולהתלבש על פי קוד לבוש מסוים. בכלל, לרוב מקומות העבודה אתם אמורים לקום בשעות מאוד ספציפיות ולא יכולים לבחור את אותן שעות בהתאם לרמת האנרגיה, החשק או מצב הרוח שלכם, פריוולגיה השמורה לעצמאים בלבד. לא סתם קוראים להם עצמאים.
10. פחות זמן עם המשפחה
כהמשך ישיר לנקודה הקודמת – אותה אוטונומיה גם מאפשרת לכם להעביר יותר זמן עם היקרים לכם מכל. יותר מדי אנשים אינם חווים חלק נכבד מהילדות של ילדיהם בגלל עבודות התשע-חמש. כעצמאים תוכלו לווסת את זמני העבודה כאוות נפשיכם. תוכלו לבחור מתי אתם רוצים לעבוד ומתי לא, מתי בא לכם לשבת עם הילדים ומתי לא. The world is your oyster.
11. אתם מתחילים לרכל, לדבר ולחשוב רק על מה שקורה בתוך מקום העבודה
"שמעת מה קרה אתמול לרינה מכוח אדם?"
מרכז החיים החברתיים שלך הופך להיות מקום העבודה. אתה נעשה חבר של אנשים הרבה פעמים מלית ברירה, אנשים עמם לא היית נשאר דקה לשוחח בכל מסגרת אחרת. זה אמנם עדיף על לשבת מחוסר עבודה בבית כל היום, אך לא הייתם מעדיפים לעבוד עם האנשים שאתם בוחרים ולהתחבר עם אלה שבאמת מעניינים אתכם?
12. אתם לא צוברים נסיון ישים ויוצרים לעצמכם שם ומוניטין
הביזנס בסופו של דבר הוא אתם, הידע והנסיון שלכם.
כעצמאים – אתם זורקים את עצמכם לשטח, בונים לעצמכם שם, נסיון פרקטי ורשת חברתית ענפה. ערימות של שכירים מוצאים עצמם מפוטרים ושוב בנקודת ההתחלה כשהחברה בה עבדו פושטת רגל. ללא שום מוניטין ושום נסיון פרקטי בדברים שבאמת קשורים להצלחה בחיים.
13. אתם מאבדים כל תחושת חופש
לאט ובטוח – תחושת החופש הכללית שלכם תפחת ותרגישו נעולים. חנוקים. כאילו שלשלאות פלדה קשורות לכם לרגליים. לא תוכלו לעזוב כי כבר השקעתם כל כך הרבה מעצמכם. כמו מהמר בקזינו שהפסיד חמישים אלף שקל אך ממשיך להמר כדי שאולי יחזיר את כל מה שהפסיד. למרות שכולנו יודעים שהוא לא.
אם עד עכשיו לא היה בסדר, סביר להניח שלא תנחת שום פיית משאלות. עדיף להקדים תרופה למכה.
נוסף על כל זה, עקומת הלימוד במרבית העבודות נעצרת מהר מאוד ומאז חוזרת על עצמה שוב ושוב. במידה ויורד הביקוש לאותו דבר שעשיתם במשך שנים ואתם מפוטרים – מה נותר לכם אז? איזה נסיון פרקטי שתוכלו ליישם בתחום אחר? לא הרבה. כשאתם עצמאים – אין לכם ברירה אלא להמשיך ללמוד ולהתאים עצמכם על פי קצב ומצב השוק. לאט לאט אתם מפתחים את מה שאחרים קוראים 'חוש עסקי', שרשרת-חסינות שתגן עליכם מכל טלאות הכלכלה בהמשך הדרך.
14. אתם מאבדים את רוח הנעורים
בנאומו המפורסם לבוגרי אוניברסיטת סטנפורד ב2005 אמר סטיב ג'ובס: "Stay hungry. Stay foolish".
כיום אני מבין מצוין למה הוא התכוון. מערכת החינוך ובמיוחד סביבת העבודה הטיפוסית הבאה אחריה היא כל כך אפורה, כל כך לא מעודדת יצירתיות וכל כך מכניסה את העובד למן מסגרת אטומת פחד, לחץ וכאב קיומי – שאדם אינו יכול אלא לאבד את רוח הילד בו, אנרגיה יוצרת המניעה כל יזם עם חזון ומטרה נעלה.
לאט לאט אתם תהפכו ל'אנשים רציניים' ותביעו זלזול בכל בחורצ'יק בן 20 שחולם לפתוח משהו משל עצמו. "אתה צריך לנחות על הקרקע" תאמרו לו…
…ואחרי כמה שנים תשמעו שהוא מכר את וויז.
15. אתם מאבדים את בריאותכם
צאו לאיזור הייטק והסתכלו סביב. האם אתם רואים בני אדם באיזור?
העוגיות של יונה במשרד והסנדויץ' של הפסקת הצהריים. האוויר המזוהם סביב והלחץ המטורף שגורם לספייקים אימתניים של קורטיזול. הישיבה הממושכת שגורמת למחסור בויטמין D ונזק מצטבר על כל חוליות הגוף והעיניים. רמות ההורמונים והסוכר בדם שהולכים ויוצאים מכלל שליטה. תנאי העבודה המודרניים הם מנוגדים כמעט לחלוטין לסביבה לה הDNA שלנו מצפה. התפתחנו במשך מליוני שנים כיצורים פעילים וחשופים לסביבה – וסביבת ארבע-קירות תביא אתכם לאבדון פיזיולוגי.
ולא שאיש העסקים הממוצע נמצא במצב טוב יותר, אך לפחות יש לו החופש לנהל את זמנו וגופו בצורה הרבה יותר טובה.
***
"רוב האנשים משקיעים יותר בתכנון החופשות שלהם מאשר בתכנון חייהם. אולי זה מפני שבריחה קלה יותר משינוי." – ג'ים רון.
כפי שכבר ציינתי אינספור – משחר האנושות אני לא חושב שהייתה הזדמנות טובה יותר לאינדיבידואל לפצוח בקריירה עצמאית רווחית ומתגמלת מאשר כיום בעידן הדיגיטלי. פוחדים לעזוב הכל ולצאת אל הלא נודע? יש לכם התחייבויות ומשכנתא לשלם? לא שאני חס וחלילה מזלזל – אך אתם עתידים להיות מופתעים מרמת היצירתיות אליה מרבית האנשים מסוגלים להגיע כשהם נדחקים לפינה. לא תהיה לכם ברירה אלא להסתדר איכשהו. יכול להיות שתודו לעצמכם מליון פעם מאוחר יותר.
לאט לאט הבוס שלכם יהיה לא יותר מזכרון עמום וחסר חשיבות.
אם אתם שכירים מאושרים ומסופקים – אני לא בטוח שדרך עצמאית היא בהכרח עדיפה לכם. היא אינה מתאימה לכולם ובהחלט לא לטיפוסים עם 'לב רך' ופחד מסיכונים קצרי טווח. העולם בהחלט זקוק לשכירים שישמרו על גלגלי השיניים חלקים ותקינים. איני מזלזל בחשיבות השכירים בעולם ובהחלט חושב שלעבודה כשכיר יש לא מעט יתרונות לאנשים מסוימים.
אך אלה בעלי חופש ביטוי אישי גבוה וכושר התמדה אימתני יכולים להפיק המון תועלת מיציאה לדרך עצמאית. באופן גס למדי – אני נוטה להניח שככל שהתנהגותכם היתה יותר אנרגטית ו'בעייתית' בבית הספר – סיכוייכם להצליח כעצמאים גבוה יותר.
כי כמו במרבית התחומים האחרים – לא תמיד מה שרוב האנשים עושים הוא דווקא הדבר הנכון עבורכם.
***
המאמר מוקדש לשרון כהן, בן דוד יקר והאיש שלכם אם אתם מחפשים תא צילום שקוף. ולמולי טראוב, מעיין מזרח תיכוני בלתי נדלה של רעיונות וחבר-אח שעתיד בקרוב להיות אב טרי.
שני מילים – צ"ל שתי מילים.
מאמר משובח כרגיל, תמשיך להוציא אנשים מהקופסא, לא כזה קר שם בחוץ…
ואם אני עצמאית שעובדת מהבית בעלת כושר התמדה מטורף אבל מתבאסת מזה שאם אני לא בעבודה במכירות אז לא נכנס כסף, ושבחודש אפריל למשל שהרוב חופש לא תכנס כמעט משכןרת מה עושים?
נקודות נכונות. יצא לי להתנסות גם כשכיר, גם כפרילנסר וגם כעצמאי. זה עצוב ליהיות היום שכיר בעידן בו קביעות וביטחון תעסוקתי קיימים רק במספר קטן של חברות ממשלתיות. אנשים מונעים מעצמם שינה עמוקה באמצעות שעון מעורר, עולים לאוטובוס, לרכבת או לרכב פרטי יחד עם 90% מהאוכלוסיה שנאלצת להגיע כל יום בבוקר למספר קטן של מוקדים בידיוק באותה שעה (בד"כ אזור ת"א-איילון-ר"ג ב9:00), עומדים שעה-שעתיים בפקקים ומקללים, ובאופן כללי מגיעים לעבודה עייפים וממורמרים ואח"כ גם מוציאים את זה על אנשים אחרים בסביבתם. יחד עם זאת, לא תמיד משתלם לעבור משכיר לעצמאי. מדוע? כי יש חשיבות רבה לקשרים העסקיים של המנהל שלך. לא פשוט להשיג פרוייקטים ולקוחות כעצמאי. זה מקצוע בפני עצמו. לחלק זה בא בטבעיות, לאחרים קשה. אבל אתה מכוון בכלל יותר לכיוון ההכנסה הפאסיבית באינטרנט. זה תחום יחסית נישתי. השאלה לאיזה סכומים ניתן להגיע איתו תוך כמות השקעה סבירה בזמן עבודה (שאלת מליון הדולר…). או, האם הזמן שאני משקיע כשכיר והתמורה הכספית לכך תשתווה למה שאני יכול להרוויח מהאינטרנט ביחס לכמות העבודה. והאם עם הרווח מהאינטרנט אפשר לחיות ברמה נורמלית..(?)
נשמע מפתה. אבל, יש אבל.
מה עם מבחן המציאות?
מהיכן הבטחון הזה שיש לך, לספר לי בכזאת ודאות אודות האפרוריות, לכאורה, של עולם השכירים?
אבא שלי שכיר בהייטק. עם הרכב בחניה כמו שתיארת והכל. הוא קם מוקדם וחוזר מאוחר.
במהלך עבודתו היה שותף לפרוייקטים באולטרסאונד שהצילו ושיפרו את חייהם של מיליוני בני אדם. אני לא מכיר אותך, אבל אני יכול רק לאחל לך שתצליח להביא את אותה כמות של ערך לחברה.
הצלחה בחיים היא לא רק עניין של כסף… אבל גם כסף לא חסר.
דוד שלי, לעומת זאת, הוא עצמאי. יש לו חברה בהרצליה, ביחד עם שותף. הוא קם מוקדם יותר מאבא שלי, עובר ביותר פקקים, ומתעסק גם הוא הרבה בחברה. הוא לא חופשי לנוח על זרי הדפנה.
סבא שלי, ניצול שואה – גם הוא היה שכיר. עבד בבנק. כיום הוא טייל בלמעלה מ40 מדינות בעולם, ביחד עם סבתא שלי, מורה במקצועה. חדר העבודה שלו עמוס במכתבי תודה והוקרה. עם ה"גרון היבש" והאתה יודע מה החתוך. ובית הכנסת והצום.ן עדיין חי כמו כמו מלך.
נו, אז מה אתה אומר?
סבל? שלשלאות? האמנם?
היי,
אחלה מאמר שמאוד הזדהיתי איתו :)
אז קודם כל, תודה על זה.
אשמח אם תוכל לשתף קצת על איך מתנהלים מבחינת תשלום מיסים על רווחים שעושים באינטרנט..
מבחינתי זה נושא מאוד עמום שאני לא מבינה בו ולא יודעת איך להכנס אליו.
אם יש לך גם קישור למקור מידע טוב בנושא אז גם מעולה.. :)
היי רגב!
התחברתי מאוד למה שרשמת במאמר זה ובכלל לדעה שלך..
הדעה האישית שלי מאוד מאוד דומה לדעה שלך בנושא ותמיד הייתי ה'לוקח סיכונים וחושב מחוץ לקופסא' במעגל החברים שלי.. אחרי שנתיים בחו"ל נכלאתי לעולם ה'שכירים' שוב במטרה לחסוך קצת ולהתחיל משהו משלי.. כיום, אחרי כמעט שנה לא זזתי מהמקום בכלל אני בדיוק עכשיו נמצא בשלב שעזבתי כי הבנתי שככה אני לא יצליח לקדם משהו 'שלי'..
אזזז רציתי להגיד תודה על הפוסטים שלך, על האופטימיות ועל הכוחות!
אתה מחזק ודוחף אותי קדימה..
מאחל לך הצלחה רבה ושתמשיך להנות ולהתפרנס ממה שאתה נהנה לעשות!
מתנצל מראש על הפסימיות, אבל עכשיו בוא נדבר על למה לא כדאי להיות עצמאי:
1. מכיוון שהמשכורת שלך תלויה בפרויקטים שבאים והולכים, אתה תמיד חי בחשש מאיפה יבוא הכסף וכמה יבוא הפעם.
2. המסים העקיפים שעצמאי משלם למדינה (מע"מ וכו') – יותר גבוהים מהמסים הישירים על המשכורת. דווקא המסים הישירים הם לא הבעיה בישראל. רק ההתנהלות מול גופי המיסוי במדינה מספיקה כדי לעקר כל רצון להיות עצמאי.
3. העצמאי צריך להיות גם המנהל, גם איש הכספים, גם איש השיווק, גם הפקיד/מזכיר וגם המנקה ומכין הקפה.
4. אם אתה מנהל עוד עובדים בעסק, תוסיף גם משכורות ועלויות עובד נלוות, ביטוחים וחבויות מעסיק וכו'.
5. רוב העצמאים (שאני מכיר) עובדים מהבוקר עד שעות הערב המאוחרות, כולל שישבת לפעמים, כך שהדימוי של "יהיה לכם יותר זמן עם המשפחה" בד"כ לא נכון. כשאתה עצמאי אין יום ואין לילה וכל שעה טובה לעבודה.
6. אתה צריך לחיות במרדף תמידי אחרי לקוחות, כדי להבטיח שהעסק ייהנה מהכנסות ומרווחים סבירים. היום יש לך 10 לקוחות שמשלמים, אבל עוד חצי שנה 3 יעזבו כי נמאס להם ואז שוב תצטרך למצוא חדשים. מי שאוהב את המרדפים הנצחיים האלה – שיבושם לו.
אומנם נתתי רק 6 סיבות ולא 15, אבל חשיבותה של כל סיבה גדולה מספיק כדי לחשוב פעמיים אם שווה להיות עצמאי (ובמיוחד במדינת ישראל). כשאתה שכיר אתה לא צריך לדאוג לאף אחת מהסיבות שהוצגו למעלה. אתה בא לעבודה, עושה את עבודתך והולך בשעה היעודה. שקט נפשי כזה לא ניתן לקנות בכסף.
היי, מזדהה עם כל מילה. הייתי רוצה עיצה אישית. אני עובד במוסד פיננסי גדול ומרגיש שזה לא זה. תחושה לא טובה כבר הרבה זמן.מת לצאת מהכלא הזה לעצמאיות. יש לי משפחה וילדים. אני רוצה להתפתח, השאלה היא האם לעזוב כבר עכשיו לדעתך, כשעדיין אין משהו מוגדר באופק? מצד שני כל עוד אני כאן, אין יותר מידי יכולת לתמרן…
להיות פרקטי או לחלום בגדול? זאת בקצרה השאלה. מעניין מהי השקפת עולמך
אבל מה לעשות שחלק מאנשים לא יודעים איך ליצור עסק משל עצמו? לא כולם גאונים ולא כולם יודעים מה הם רוצים לעשות בחיים וגם להרוויח מזה כסף.
לא כולם שווים.