בגידה באהבה ובחיי נישואין..
כשביל קלינטון ניהל רומן חשאי עם מוניקה לוינסקי, כל העולם געש. בהסתכלות מעמיקה יותר על הביולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ובמיוחד פסיכולוגיה אבולוציונית של האדם, אנחנו מגלים תמונה מעט שונה. בואו נהיה אובייקטיבים רגע – אנחנו יונקים, ואם נביט קלות בעולם היונקים שבטבע, נגלה שקיימים בסביבות ה4% ממיני היונקים הידועים לנו שיוצרים קשרים מונוגמים, כמו לדוגמא – בונים, גיבונים, זאבים, שועלים, תנים ואנטילופות.
אך המונוגמיה הזו היא בעצם מונוגמיה חברתית בלבד, משמע היונקים מזדווגים, מביאים צאצא, מגדלים אותו, אך עדיין "עושים חיים" מהצד. עבור הנקבה, להביא צאצא אחד מכל זכר מגדיל את המגוון הגנטי אצל הגורים ובכך מגדיל את הסיכוי שלפחות לאחד מן הגורים יהיה את המטען הגנטי המתאים להשרדות בטווח הארוך בעולם האכזר שבחוץ, אך היא עדיין תבחר את הזכר בקפידה שכן יש לה "השקעה הורית" (parental investment) עצומה – שבעה חודשים בתוך הבטן + הזמן לגדל אותו אחר כך.
אצל הזכרים, הסיפור מעט שונה. ההשקעה ההורית שלנו אפסית. כל הדרוש לנו הוא כמה דקות כדי להפיץ את הזרע בתוך רחם הנקבה. לנקבה לעומתנו, כמו שכבר ציינו, המון חודשים לסחוב את הצאצא בבטנה, להאכיל אותו בכל טוב ולאחר מכן לגדלו עד גיל בגרות וללמד את הקטנצ'יק לצוד, עד שהוא נעשה עצמאי (למרות שבינינו, תמיד נישאר ילדים). ההשקעה ההורית שלה עצומה. ולכן הסלקציה הכבדה הזו של נשים בגברים, לעומת הגברים ש"מבעבסים" כל דבר שיש לו זוג ציצים.
מה בנוגע לספירת זרע ?
ועל מנת לכמת את הדברים, נעבור לספירת זרע. זרע האדם נע במהירות 200 מטר לשעה. זרע השימפנזות נע במהירות 700 מטר לשעה. זרע השימפנזה כוחו 50 פיקוניוטון בעוד כוח הזרע שלנו הוא 5 פיקוניוטון בלבד, משמע שקיימת תחרות הרבה יותר קטנה אצל הזן שלנו (בדרך כלל ככל שהתחרות הזיווגית גדולה יותר אצל זן נתון, כך מהירות וכוח הזרע גדולים יותר. סוג של מירוץ חימוש עם שאר הזכרים). אז אמנם פוליגמיה, אך במידה הרבה יותר קטנה מאשר אצל השימפנזים, אם כי יותר גדולה מאצל הגורילות, אצלם הזרע נע במהירות 100 מטר לשעה בעוצמה של 2 פיקוניוטונים עלובים.
כל הנתונים הנ"ל מצביעים על משהו אחד מבחינה אבולוציונית – האדם הוא פוליגמי בצורה מתונה מאוד אמנם, אך עדיין פוליגמי. ויום יום אנחנו רואים כיצד זה מתבטא בימינו אנו, זוגות מתאהבים, מביאים ילדים, חיים ביחד כמה שנים, פה ושם טועמים מהצד, ומתישהו מתגרשים, כשמידת הדופאמין (הורמון ה'ריגוש', במילים פשוטות) במוח מתאזנת, ואחוז הגירושין צומח פלאים בעולם – 3 מכל 4 זוגות, אם איני טועה.
אקנח בברכת נישואין מאושרים לכולם. מי ייתן וכולנו נשבור את הכוס, ויחד איתה, את הטבע האנושי =)
הבונובו, "Pan paniscus". יחד עם השימפנזה המצויה – בן דודו הקרוב ביותר של האדם.
☮ Make Love, Not War ☮
עריכה: מן הראוי להוסיף את זה, על מנת שלא יועבר מסר שגוי -
ניר בן נון: רגב, מה קרה אתה מחפש סיבות רציונאליות לבגוד בחברה שלך??
חס ושלום! בעד שום הון שבעולם לא הייתי בוגד בה. עם כל מה שכתבתי, מעל כולנו יש כוח אחד חזק לא פחות – כוח המבנה החברתי של החברה בה אנו חיים, וכמובן רגש האמפתיה שמשחק פה תפקיד מפתח.
את המאמר הזה כתבתי בזמנו בפייסבוק. העליתי את כל תוכנו ותגובותיו לכאן, למקרה שהבעת פליאה מהמרווח הקצר בין התגובות. יש לך משהו להוסיף? אשמח לכל תגובה !
זה היה נכון ונחמד גם כשזה היה בפייסבוק, אבל התמונה הזו מטרידה מאוד.
היית לארג' עם הדופאמין, היו מתים להתגרש כשמידת הדופאמין מתאזנת, זה קורה בד"כ עד שנתיים מאז תחילת הקשר, הרבה לפני הילדים, רק אז מתחילים לחשוב באמת אם הם יכולים לסבול אחד את השני לנצח, ואז מתגרשים.
ומצד שני הגזמת עם שיעור הגירושים. בארה"ב המעצמה מספר 1 בתחום יש "רק" 55%.
עוד עשר השנים הנתונים שלך יהיו בול
רגב אני לא מבין למה דיברת על שימפנזות? ידוע לכל כי התיאוריה של דארווין שגויה ומלבד גזענות והצדקה מוסרית לשואה (מבחינת הגרמנים) לא תרמה כלום להיסטוריה
אוי לא, הנה זה מתחיל שוב.
אושר אחי היקר, וואחת שיחה ניהלנו על העניין כבר.
פרויקט הגנום האנושי, פרויקט שארך כ18 שנה, החל משנת 90, תוצרו הסופי היה מיפוי רצף הבסיסים המרכיבים את הקוד הגנטי של האדם. העובדה הקיימת והבלתי ניתנת לערעור היא כזו, אם חלק מסוים מהגנום שלך נראה כך:
GAATTCCTCTGGCTTCAGTGAACAGGCTGAAGTGA
GCAAGCCTAGAAGTCAGGAAGACAACTGGAGGCCCTT
ACAATAAACCAGTGTAAAAGAGAATAAGGC
CAGGCATGGTGGCTCCTGCCTGTAATCTCAAAACTTTG
אזי החלק המקביל אצל השימפנזה ייראה כך:
GAATTCCTCTGGCTTCAGTGAACAGGCTGAAGTGA
GCAAGCCTAGAAGTCAGGAAGACAACTGGAGGCCCAT
ACAATAAACCAGTGTAAAAGAGAATAAGGC
CAGGCATGGTGGCTCCTGCCTGTAATCTCAAAACTTTG
אתה מוזמן למצוא את ההבדל.
יותר מזה, ערימות על גבי ערימות על גבי ערימות על גבי ערימות של מאובנים נאצרו במאה ומשהו השנים האחרונות. מה שתקבל לאחר הסתכלות קלה עליהם הוא סדר מופתי בין כל המינים. תוכל לראות אל מול עיניך את סיפור מוצאך – החל מההומו הביליס, אל ההומו רודולפנסיס, הומו גאורגיקוס, הומו ארגסטר, הומו ארקטוס, הומו היידלברגנסיס, אדם ניאנדרטלי, הומו פלורסיינסיס ועד להומו סאפיינס, הלא הוא האדם המודרני, אני ואתה.
נכון שזה נושא גדול ובלי סוף. אבל זאת בסופו של דבר תיאורייה של דארווין ולא מציאות. יש הרבה חורים בלתי מוסברים בתיאוריה, אז כמו שאתה לא מאמין בסיפור הריאה מהסיבות האלה, אתה גם לא יכול להאמין בתיאוריה של דארווין בדיוק מאותן הסיבות.
ואם בא לך להאמין שמקורך בשימפנזות אז לי נותר רק לחייך
תן לי חור אחד בלתי מוסבר
מקורנו אינו בשימפנזות. לא כתבתי את זה.
ולגבי סיפור הבריאה, על איזה בדיוק אתה מדבר?
יש לך את סיפור הבריאה של הבושמנים, בוגנדים, שבט הזולו, מסאי, קאמבה, באקובה, אצטקים, מאיה, צ'ירוקי, אפאצ'י, הופי, צ'וקטאו, קוטרסטן, אנישנבג, נאבאז'ו, אינקה, וילו, מונגולים, טונגוסיקים, דאנגון, איזאנאגי, איינו, צ'אייניז פאנגו, נויה, סמסוצ'יואל, הירניאגרבה, כמובן את המיתולוגיה היוונית, נורדית ופינית, ובל נשכח את הסיפור המצרי, הבבלי, הפרסי וכמובן היהודי. ולקינוח, המאורי, קומפוליפו ההוואי, ראנגי וסורק גליגו הבוגינזי, ועוד לפחות 150 שאני בטוח ששכחתי.
אני אתן לך לנחש.. לגבי החורים יש לפחות כמו המספר ששכחת יש על זה מחקרים שלמים אתה יכול להיכנס לספרייה באוניברסיטה ולקרוא..
הודי אני מבקש לא לשכוח, הכתבים הסנסקרים העתיקים!
הכל זה מל-רמה….
אושר, אחי המסוקס – שוב אבקש, תן לי לפחות א-ח-ד.
רגב, שכחת את השינטו וכמובן (לא ברור לי איך הצלחת) את הפסטפריאניזם. ואושר, הוא פנאט אבל הוא צודק. גם אם יש חורים הם זניחים עד חסרי משמעות. אל תיכנס לזה. חבל.
לנו ולשימפנזים יש אב משותף אבל אנחנו לא התפתחות של השימפנזים, אתם שניכם מתווכחים סתם כי שניכם לא אומרים שאנחנו התפתחנו מהשימפנזים. ככה אני מקווה לפחות…
“Accept His Noodly Magnificence into your heart, into your soul, and ye shall forever be free. R'Amen.”
גאון, גאון, גאווווןןןןןן !!!!!
אני גונב לבלוג שלי.
חזק בכללי.. אני אוהב את זה שאני מזכיר ת'אנטילופה.
רגב, מה קרה אתה מחפש סיבות רציונאליות לבגוד בחברה שלך??
חס ושלום! בעד שום הון שבעולם לא הייתי בוגד בה. עם כל מה שכתבתי, מעל כולנו יש כוח אחד חזק לא פחות – כוח המבנה החברתי של החברה בה אנו חיים, וכמובן רגש האמפתיה שמשחק פה תפקיד מפתח.
מתי יעלה המיני-מאמר הבא?
או אה, בקצב הזה נראה לי שהבא ייקרא:
"בולבולים של תינוקות, סכינים חדות ומה שביניהם".
ספורט'ס (@דוקטור, איך מתאים לו השם הא??) ניסיתי לא להעיר את זה, אבל אני לא גדולה בלא להגיד מה שאני חושבת ולכן…הפוסט מקסים, כתוב יפה, עניני, וכו..א-ב–ל, חסרה לי שם באופן אישי כמובן התשובה שענית לניר שלטעמי היא הפואנטה של כל הפוסט.
את צודקת. בהחלט מתבקש להוסיף את זה. תודה רבה =)
באופן מפתיע את לא הראשונה שקוראת לי דוקטור ולגבי ספורט'ס אני לא סגור על זה. בכל מקרה, אני נגד בגידות בזוגיות. אני בעד כמה מערכות במקביל. לגברים יש צרכים שאין לנשים. אבהות זו המצאה של החברה המודרנית, במקור הגבר היה נשאר כדי להגן על הנקבה והתינוק וכשהתינוק גדל, הגבר עוזב. הצורך שלנו ממערכת זוגית היא, כמו שרגב ציין , להפיץ את זרענו לעוד מקום אחד. וזו המטרה האולטימטיבית של גברים באשר הם כישויות בילוגיות. אישה לא שואפת "לזיין בערימות" או לקלוט זרע מכמה שיותר מקורות, היא שואפת לביטחון (ממש כמו בטבע) כדי שתוכל להיות אמא בשקט (ממש כמו בטבע) ולכן היא בוחרת בזכר שגורם לה להרגיש בטוחה. ולכל מי שרוצה להגיד לי שאני שוביניסט וזה שרק הגבר מקבל עוד בנות זוג זה לא הוגן – אתן טועות. זה לא יותר הוגן מלתקוע גבר, חיה, צייד, במערכת יחסים מונוגמית.
איתי, "ממה שידוע לי" המניע העיקרי של הברירה הזוויגית הוא לאו דווקא חיפוש אחר ביטחון מצד הנקבה, אלא חיפוש אחר גנים מוצלחים לצאצא (קח למשל את זנב הטווס שהשימוש שלו הוא הצגת הגנים לראווה ותו לא).
נראה כי אתם מדברים פה על אותה הגברת. הביטחון מצד הנקבה שהיא מבחינתה יודעת שלזכר הגנים המוצלחים ביותר להעביר לצאצא, ולמקסם את סיכויו לשרוד. משעשע שבעולם המודרני זה מתורגם לכמות הכסף של הזכר.
שרידות הצאצא יכול לבוא לידי ביטוי בשני אופנים: 1. אביו ישמור עליו, כמו בלהקת אריות כאשר אריות מבחוץ באים לטרוף את הגורים. 2. אב עם גנים טובים יותר שיוריש לצאצא יכולות הישרדות טובות יותר. בד"כ הזכרים הם באמת אותם זכרים, השאלה מאיזו סיבה מבין השתיים בוחרת הנקבה בהם.
טווסים הם לא חיה מונוגמית. נקבת הטווס מחפשת גנים חזקים ולא בטחון מצד בן זוגה.
מצוין. טווסים פוליגמיים בדיוק כמונו.
קח את כל הציפורים עם הריקודים והציוצים שלהם, 90% מהם מונוגמיים, וגם שם הבחירה נעשית ע"י מופע ראווה שאין בו מעבר לזה.
אני מאוהבת בכם קשות, בכולכם!!!! אני חושבת שהדיון הזה הוא מאגה קוול וזה שאתם מדברים על זה זה ע-נ-ק אתם פשוט ערמה של גאונים איפה היתם כל חיי??? אני נהנת ממכם אשששש.
שונית, את אמורה להגיע הנה רק בשבתות, תתביישי לך.
ואת נשמעת כמו סקול-גירל בת 16. אבל גם אנחנו (או לפחות אני) אוהבים אותך.
אח יקר שלי,
המון זמן לא הגבתי לך על פוסטים כאלה ואחרים מפאת חוסר זמן פייסבוק, ושאר תירוצים עלובים.
את דעתי על הנושא אתה יודע, אני אדם די מונוגמי ברמת העקרון אך אני לא יכול להגיד שאני לא רואה היגיון אחרי הדברים שנאמרו.
ואחינו המאמין שטוען שדרווין מלא בחורים, לא מוסברים, קח בחשבון שגם אם תמצא חורים רגב היקר יצליח להוכיח אחרת לדעתי, ובתנ"ך יש הרבה יותר חורים לא מוסברים מאשר בכל אמונה אחרת לעניות דעתי.
ולגבי התמונה המטרידה, מדובר בקופי הבונובו או בראשית המזעזעת של רג'י בפייסבוק?
אוווו אחי הנעלם, מחר אני קופץ לבקר אותך!
מהיכרותי איתך אני בטוח ב100% שלא תבגוד באף אחת, אבל זה עדיין לא אומר שלא תימשך לנקבות אחרות, בניגוד לתוכים לצורך העניין, שמרגע הזיווג מפסיקים להמשך (מבחינה כימית במוח) לכל תוכי אחר/ת.
נ.ב – זה מרגיש כאילו גואל רצון שילם לי כדי לכתוב את כל זה.
לכל מי שמתענין בנושא, אחד הספרים שאני ממליצה עליהם בחום רב הוא: האבולוציה של האהבה-עדה למפרט. ספר מבריק.
רג'י אני קוראת את זה ונזכרת פשוט באותה הרצאה דומה שעשית לי….
מרתקי שכמוך!!! גאון התיחכום!!!
צריך להיפגש!!!!
เธอมันก็แค่คนโง่เรื่องสำคัญ เมื่อคุณมีใครบางคน?
לכולנו יש google translate…
ואוו יש פה עוד תאילנדים!!! אני אוהב!!!
חחחחחח גלוס, נראה לך שהקופים שבתמונה חצו את הנהר או את העיר ? Hanumannnnnnnnnnnnnnnnnnnnn.
רגב בן דודי היקר,
אהבה=ככל שאתה משקיע אנרגיות וזמן בבן אדם(אישה לדוגמא) אתה נקשר אליו רוחנית כלומר אוהב אותו.
אהבה היא דבר שלא תלוי במשהו, היא נתינה בלי לצפות לקבל.
יש הבדל בין תאווה לבין אהבה!!!
בברכת שבוע טוב.
איתייק'ה,
אותו רגש עצמתי שכולנו מרגישים כשאנו מאוהבים הוא לא יותר מתרכובת כימית במוח, ה"טריק" הקטן של הטבע, שאמור לגרום לנו להזדווג ולהתרבות. שום רוחניות ושום נעליים.
הלוואי וזה היה אחרת, אבל זו המציאות. זה עדיין לא סותר את העובדה שאתה יכול (וצריך!) להינות כמה שיותר מאותה תרכובת.
יצא לך לראות אותי מאוהב לאחרונה, ואם לצטט אותך:
"רואים שאתה מאושר"
אז כמו שאתה רואה, המציאות המדעית משתלבת יופי עם אושר =)
לגבי מה שכתבת:
"אהבה היא דבר שלא תלוי במשהו, היא נתינה בלי לצפות לקבל"
איך היא "נתינה בלי לצפות לקבל" אם מעצם הנתינה שלה אתה מקבל סיפוק *עצמי* עצום ?
אוהב אותך (כנגן!!) יא נקניק.
תמשיך זה מעניין..
רגב,אתה רטוריקן ענק ונואם בחסד!
אהבה שתלויה בדבר אינה אהבה, בטל הדבר – בטלה האהבה.
אתה מסכים איתי שאם אתה עם מישהי רק בגלל שהיא יכולה לספק לך דברים מסוימים, זאת לא אהבה?
ערב נעים!
רג'י הבחירה היא חופשית לבני אדם יש טבע בהמי המקושר בדיוק למאמר שלך וטבע אלוהי שמבחין ומודע לנושא אך עושה בחירה מודעת שלא לשבור את המבנה הזוגי שיצר בשביל זה צריך בינה משהו שאני לא שוללת שיש לשימפנזים אך לפי הבנתי מדובר בבינה של ילד בן 5 אז מה למען השם הוא יודע על זוגיות?רק מה שהוא סופג מן הסביבה או בא כבר עם מטען גנטי מאבות אבותיו או לסירוגין שניהם.אני לא זוכרת מי שלח לי פעם מאמר שברווזים בוחרים בן זוג ודבקים בו כל חייהם לכן הסינים שמים זוג ברווזים כסמל לזוגיות בחדר השינה אגיד לך ת'אמת לא מכירה ברווזים כזה טוב אבל אני ב-ו-ח-ר-ת לחיות כמוהם.
את בוחרת,כי לך זה טוב.
מונוגמיה היא אי-שוויונית ולא הוגנת כלפי גבר בדיוק כמו שסקס בלי מחוייבות הוא לא הוגן כלפי נשים. רוב החיות בטבע חיות בפוליגמיה ואני חושב שככה גם אנחנו צריכים, . לא סתם כל גבר מפנטז על שתי נשים. אבל זה לא אומר שזבנג וגמרנו, זה אומר שזבנג ונשארנו – אבל לא לבד. זה נשמע דפוק גם לי, כי גם אני "מבוית" או "מחוברת" איך שתרצי לקרוא לזה, אבל זה גם הכי הגיוני.
אין פה הוגן או לא הוגן אתה מקובע לתפיסות ישנות שעל פיהן האשה לא מפנטזת או לא מעבירה בזיק מראשה לכיוון משכב עם גבר אחר או כמה היא עושה פשוט חשבון פשוט "אממממ מה עדיף לי משכב רגעי עם איזה לוהט או לחזור לחבר הכי טוב שלי זה שבסופו של יום אוהב אותי כמו שאני אפילו שלא עשיתי שמ"ס חודשיים{שחי,מפשעות ,שפם}אמממממ נראה לי שאשאר עם החבר הכי טוב לנשים יש המון יצריות בין אם חבויה או לא אנו פשוט לא כנועות לה וגם זו הכללה גסה כי בטוח שהיו כמה אלפי נשים לאורך ההיסטוריה שנכנעו ליצריהן וכמו תמיד שילמו על כך מחיר באיזשהו שלב אז פה מדובר כבר באינדיווידואל ולא במגדר והצעה בשבילך יום אחד תנסה לשבת ולהאזין לשיחת נשים בסביבות גיל ה-30 כאלו שמתבשלות וחוו קשרים מבטיחה לך שכל היצרים המוסתרים כביכול יצופו על פני השטח.ישנו חינוך נשי שבין אם נודה או לא הוא מלמד לרצות ולא כולנו על אף היותנו נשים רוצות בזה..
אממ… זה ממש לא סותר. את רוצה לחזור לחבר הכי טוב שלך, וגם אנחנו רוצים לחזור לחברה הכי טובה שלנו. אבל אנחנו לא רוצים להיות מוגבלים אליה בלבד. וודאי שיש לנשים יצרים מיניים, אבל הם שונים. אתן לא נלחמות באותם יצרים, לפחות רובכן לא.
אישה שיש לה גבר טוב, לא תבגוד בו בחיים. כי הוא מספק אותה.
גבר שיש לו אישה טובה, מספיק שישימו אותו ליד איזו כוסית ולא משנה כמה האישה שלו טובה, הוא תמיד ירצה לשכב איתה.
אבל זה לא מחייב שהוא יבגוד בה זה כבר תלוי בגבר ואותו הדבר לגבי אישה היא גם תחשוב על איך זה להיות עם אותו חתיך אבל שוב פעם בחירתה האישית תהיה או לא תהיה לעשות משהו בנדון.אתה שולל שהרצון הוא זהה פשוט הצרכים הם שונים.
אני שולל כי זה לא נכון.
הגבר לא יבגוד לא כי הוא לא רוצה – אלא כי הוא יודע שאם הוא יבגוד הוא יצטרך להסתיר את זה מהאישה, אחרת הקשר ייגמר.
אם היתה לו האפשרות לשכב איתה בלי השלכות על הקשר הזוגי שלו, הוא היה עושה את זה בכל פעם. אישה לא.
חברים, שימו לב שאני לא מדבר פה על רצון חופשי, או אם זה "מוסרי" או לא, אם כל דבר סובייקטיבי אחר. אני מדבר כאן על עובדות גרידא. זה לא משנה כלום אם אתם עושים או לא עושים משהו עם הדחף הזה שיש בכם, זה עניין שלכם (ושל בן/בת הזוג כמובן) נטו, ואני מניח שההחלטה תהיה שכלול של כמה זה "מוסרי" בעינכם בשילוב עם מידת האמפתיה שאתם רוכשים לבת/בן זוגכם, מידת ה"נוכחות" שלכם כאינדיבידואלים כחלק מחברה כוללת, המצב הרגשי שאתם שרוים בו באותו הרגע ועוד אינספור פרמטרים. אני, כגבר שלעולם לא היה מסוגל וסביר להניח שגם לעולם לא יהיה מסוגל לבגוד, יודע שאני לא עושה את זה מאמפתיה נטו כלפי בת הזוג שלי, ומכיוון שאיני רואה בזה דבר מוסרי, על פי אמות המידה שלי, שכן היא נותנת בי אמון, ואני רואה בזה כהכרח להחזיר באותו המטבע. עם זאת, אני מכיר לא מעט אנשים שבוחרים בדרך ההפוכה, ואיני פוסל אותם, שכן אני יודע מאיפה מגיע הדחף הזה. עצם העובדה שכולכם מדברים פה על "לעצור את הדחף" מדליק נורה של תמיהה. לדחפים שלנו יש תפקיד, לאף אחד אין ספק בזה. כל מה שנותר זה לפתוח את הראש ולתהות מדוע הם קיימים אצלנו לעומת בעלי חיים מונוגמים "אמיתיים", שם אותם דחפים נעלמים ברגע שנוצר זיווג ראשוני. או אם להשוות את זה לעולמנו אנו, דמיינו שאתם רווקים ולעולם לא חוויתם גופה של אישה מהו. לפתע אתם נכנסים לחנות סקייטבורד ופוגשים באנג'לינה ג'ולי, בר רפאלי ובערסית העצבנית מהאח הגדול. נגיד ורמזתם לערסית העצבנית לבוא לשירותים של החנות, ובחיוך המרוח על הפנים, הלכתם יחדיו לבצע זממכם. כשאתם חוזרים, אתם מגלים שאתם לא נמשכים כלל כלל לאנג'לינה ולבר, ממש כפי שלא הייתם נמשכים לעצמכם (אני מקווה) במבט במראה. זה, ידידיי, בסיסה של מונוגמיה אמיתית.
עכשיו תחרוט את זה על שני לוחות בהר סיני והסתדרנו.
רג'י קבלת את שלך יצרת דיון חברתי.
RGB, ללא ספק יצרת דיאלוג חברתי.
בסופו של יום, הגבר וגם האישה צריכים להקריב עבור זוגיות של אמון.
זה הדבר הכי משתלם והכי מספק שיש.
איזהו גיבור – הכובש את יצרו..(פרקי אבות)
עוד סיבה לפיתויים הרבים הנקרים בדרכינו הם הפרסומות וההדגשה של החיצוניות בעולם.
ברי סחרוף כתב על זה שיר: "עבדים".
אדם ימצא סיפוק אמיתי בהסתכלות על פנימיות הדברים.
על היופי המוסתר והטהור!
שבוע מלא בדיאלוגים חברתיים ו-דיונים.
רגב.. .בהצלחה =)
http://hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=9422
כהבטחתי, התחלתי לראות את זה. סגרתי אחרי 20 דקות, זה כל כך משעמם, ומגוחך. לא חסרים אנשים בעולם עם חבר דמיוני.
איתי, כפי שגירוי אזור מסוים במוח יגרום לדיכאון וגירוי אזור אחר יגרום להרגשה שאתה בגן עדן, גם במקרה זה, ותעדנה המחלות המנטרלות כל אחד מאזורים אלו, חפש תסמונת קוטאר להמחשה.
ולצורך העניין, עיין ערך GOD HELMET:
http://www.youtube.com/watch?v=8YPOTaUyvA0
אם כבר מדברים על "קסדת האלוהים", איתי, תעיף מבט בזה:
http://www.youtube.com/watch?v=nN3ggRgY7Ac
כל אותן חוויות "התגלות" למיניהן – לא יותר מחיווטים עצביים
אבולוציה במיטבה. לדברי דר. פרסינגר, האדם התפתח עד כדי שהוא מודע לכך שהוא ימות יום אחד, מה שיוצר אצלו מתח וחרדה עצומים, מה שבאופן בלתי נמנע גרם ל"וסת" אחר להתפתח, על מנת להפחית את החרדה הזו תוך אמונה שיש המשך גם אחרי המוות, ולהלן דתות, תפילות וחוויות "רוחניות" למיניהן.
התלבטתי איזה סרטון לשים מבין מה ששמתי ומה שאתה שמת, רווח כפול. לא בטוח כמה אבולוציה יש בוסת הזה, לא נראה כמו משהו הכרחי, אני משוכנע שגם בע"ח חווים את זה ומסיבות אחרות כמובן, כנראה עוד פענוח של משהו שקורה סביבם לתפישה ההזויה של המוח. ידעת שדוקינס נכשל במבחן הקסדה? או יותר נכון מבחן הקסדה נכשל אצל דוקינס…
רגב היקר,
http://hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=111553
זה הכתבה שהתכוונתי לשלוח.
תהנה!
אור, אני סך הכול מציג את המידע.
אתה יכול לקחת וגם לא לקחת.
הבחירה בידך.
אל תשכח רק דבר אחד: יהודי אתה!
שבוע מעולה אנשים [=
הצעתי הסבר אלטרנטיבי לאותה חוויה רוחנית בסרטון ששמת, למעשה הסבר שמתאר את הפעילות הנוירונית האמיתית שמתרחשת במוחו של כל אחד בניסיון להסביר למוח שלנו את הסביבה בצורה הטובה ביותר, וכמובן שניתן לתעתע באותם נוירונים בקלות. כשם שאנו תופשים במקסם שווא את הריחות והמראות בעולם, שכן זה לא המצב האמיתי, ויעידו שאר בע"ח, כך גם הנוירונים של אותו אדם פיענחו באופן שגוי את המתרחש סביבו. לגבי יהודי, משרד הפנים איתך. אבל מעבר לזה אשמח לקבל ממך הגדרה ל"יהודי".
אענה בציטוט של מרק טוויין, אדם שלא היה יהודי:
"כל הדברים בני-תמותה מלבד היהודי. כל שאר הכוחות עוברים וכלים, רק הוא נשאר. מהו סוד אלמוות זה?"
אור ידידי, אתה חלק מעם הנצח.
אפשר לקחת לנו את כל השמחות בעולם , את השמחה שאנחנו יהודים אי אפשר ( =
קצת תמוה בעיני לקרוא לעם היהודי עם נצח, בהתחשב בעובדה שאם תיקח את תולדות היקום ותכניסן ללוח שנה תקבל שהדת היהודית החלה 7 שניות לסוף השנה, אבל בכל זאת משמח לשמוע שאיני בן תמותה, ועדיין מסקרן אותי לדעת במה זכיתי להיחשב ככזה למרות היותי כופר.
הסיבה היחידה שאנחנו תופסים מעצמנו עם נצח, זה שכל הזמן מנסים להרוג את כולנו ואנחנו איכשהו יוצאים מזה.
בקשר לביקורת על החוויות ה"עיצביות"… לא יתכן בעליל שאנשים שאין להם קשר למערכת דתית או השקפה מסוימת של השגחה עליונה ידמיינו מה שמתים קליניים דיווחו… החוויה החוץ גופית הזאת חדשה לגמרי עבורם, מה גם שידועים מקרים של אנשים שמתו!!! וחזרו לחיים (חלקם אחרי כמה שעות חלקם יותר..) כאילו לא קרה כלום, וסיפרו מה שסיפרו – כך שאין מצב בכלל שמוח שלא קיבל חמצן ומוגדר כמת יסנתז אילוזיות… ויחזור ויספר את הדמיונות המשונים שלו…
יתרה מכך, ישנו קו משותף מדהים בין הסיפורים על מוות קליני, מעניין לראות כי כל המתים הקליניים מדווחים על חוויה שווה- ללא הבדלי דת..
כל התפישה של המח שלנו היא 'הפצצה' של תאי העצב שמשדרים לו מהסביבה אחרי תרגום, ולאו דווקא תופשים את המציאות, יותר נכון לא תופשים את המציאות האבסולוטית. כל החוויות השוות האלו הן בדיוק כמו המחלות הפוגעות בקב' נוירונים ספציפית בעלת פונקציונליות מסוימת ולכן הסימפטומים הם זהים, פשוט מאד.
ואנשים שמתו וחזרו לחיים?! באמת?! זה מעניין…
הוא מדבר על מוות קליני.
ומה זה הבליצקריג תגובות ההיסטרי הזה שדפקת לכל רוחב הפייסבוק?!
למיטב הבנתי הוא דיבר כבר מעבר למוות קליני. צריך להשלים פערים, צריך לענות לכולם.
כל החומרים שנחשפתי אליהם, מדברים על תופעות דומות בקרב אנשים דתיים/חילונים גמורים/יהודים וגויים.
אז גם אם כולם מדיימנים… צריך לרדת לשורש הדמיון המשותף הזה..
כמו כמעט כל דבר בחיים, סטטיסטיקה פותרת הכל. בכל קטעי הוידאו שראיתי בנושא, שמתי לב שהמכנה המשותף בין שלל המשתתפים בניסוי היה תחושה של נוכחות מיסטית עליונה, או השגחה רוחנית כלשהי. כמובן שקיים סיכוי שבכוונה שמו לי את כל אלה בשלל הסרטים שראיתי, אך משום מה אני מניח שזה לא מוטה. תהיה בטוח שעוד אינספור אנשים בהסטוריה חוו תחושה דומה, אך לא שמעת עליהם שכן לא קישרו אותה לדת, וסביר אפילו להניח שחלקם נשלחו לבתי משוגעים. בהודעה האחרונה שלי רשמתי משהו מפי דר. פרסינגר שעלול להתקשר לסיבה שהתחושה הזו קיימת. אור, אני לא בטוח בכלל שאותה תחושה, או חוויה, קיימת בצורה זהה אצל שאר בעלי החיים הלא מודעים לעצם מותם יום אחד. נשמע לי הגיוני מאוד, אבל צריך לבדוק את הנושא.
ולגבי דוקינס והקסדה.. משעשע, זה כמו לנסות להשרות תחושת משמעות למשחק כדורגל כשאתה אסטרונום – כמה קהל צוהל שלא תשים, "הראש שלו יהיה במקום אחר". וזה לא אריק בנאדו.
תגובת החרדים לפוסט הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=wNNGdDIzxk0
אתה פשוט גאון ! ! ! חחחח גדול כישרוני הרגת אותי.
האמת מרחפת מעל הדבר חחחח
בתור מישהי בורה לחלוטין בכל ענייניי השפיכה של השיפמנזה הממוצעת, נכון שבאנו ממקור פוליגמי בלה בלה בלה, אבל תאכלס, בניגוד לפעם היום גם לא צומחות לנו שיערות על הגב {או לפחות לרובנו}.
אז יכול להיות, שכמו שפיזית- בתור בני אדם- אנחנו מתאימים את עצמו לזמנים- ככה גם מנטלית\ נפשית\ פסיכולוגית\ מוחית- או איך שלא תקרא לאהבה?
ממש מעניין..
רק היה חסר הקשר המונוגמי של הפינגווינים – שהוא לכל החיים וגם נטל השמירה על הצאצאים מתחלק שווה בשווה.
זה מראה שלצד הבגידה (שמוצגת כטבעית), עדיין יש בטבע נאמנות כלשהי
נופר – לא צומחות לנו שיערות על הגב כי בקוד הגנטי שלנו 'כתוב' שלא יצמחו לנו שיערות על הגב, אך באותו קוד גנטי גם כתוב שלא נימשך לבן זוג אחד בלבד. ההתנהגות הרוויתית של היונקים התפתחה שונה משל העופות, ולהלן הפינגווין של יסער. כאמור, זה לא רק הפינגווינים, זה תקף לרוב המינים של העופות בטבע. העניין הוא שהם מפסיקים, כימית, להימשך לכל עוף אחר מרגע הזיווג. אצלנו כמובן זה לא קורה, ככל יונק אחר כמעט. העובדה הקיימת יסער, היא שאתה מסוגל להימשך לנשים אחרות גם אחרי שנה, שנתיים או 50 שנות נישואין מאושרים. לרגע לא הצגתי את הבגידה כטבעית, אלא את הטבע שלנו כפוליגמי. יותר מזה, אמון הדדי הוא תכונה משמעותית מאוד בהתפתחות האדם, ועל כן אני אישית מעריך מאוד קשרים אינטימיים. אך עם זאת, קשה להתעלם מהעובדה שאנחנו לא יותר מיצירה רובוטית מופלאה שתוכננה במשך מליונים של שנים. מכונת השרדות, כלי רכב זמני לשירות הגנים על מנת שיגיעו ליעדם –> הדור הבא.
בקיצור, רגב, אתה מסביר למה אתה מתפרפר?
חלילה! כמו שכתבתי, בעד שום הון שבעולם לא הייתי בוגד במישהי שנותנת בי אמון. רגש האמפתיה מרסן אותי כמו רצועה של כלב שמירה ולא מאפשר לי לעשות דבר שלהנחתי יפגע בה כל כך.
ואם כבר מדברים על התפרפרות, שימי לב לאינדיאנים בני שבט הבארי שבונצואלה, שקשה שלא להתפעל מהסדר החברתי שלהם, שמזכיר בלא מעט את קופי הבונובו שבתמונה למעלה. נשות השבט מקיימות יחסי מין עם מספר גדול ככל האפשר של גברים, ובכך אינן מאפשרות אבהות ודאית. בני הבארי מאמינים כי מרגע היווצרות העובר, יש להזינו בזרע, ועל כן בעלה, יחד עם כל אלו שפימפמו אותה, תורמים לטיפול בו. היתרון לאבהות המשותפת הזו הוא ברור בתרבויות בהן שיעור גבוה של תמותת תינוקות. לאבות קשה להחזיק ולפרנס משפחה לבד, ואם כמה גברים נושאים בעול, סיכויי ההישרדות של הילדים גדלים. מרגע היוולדו של התינוק הוא נחשב ליצירה משותפת של כל הזכרים הפועלים.
אני מארגן קבוצת אבהות משותפת לבקשת בר רפאלי. כל המעוניין להצטרף לצוות מוזמן לשלוח אליי קורות חיים + בדיקת זרע למעבדה מס' 8 של הפקולטה לביולוגיה בטכניון. תודה רבה ובהצלחה במיונים.
אוי, רגב, ידע זה סקסי.
עוד פעם בר והשטויות שלה..
מודה, לא קראתי את כל התגובות. הספיק לי בחצי הראשון להבין שיש לכם טעות הקיימת ביסוד, בשחר דבריכם. לגבי הברווזים מתרבות הפאנג שוואי שעלו כאן- נעים מאוד, שמם הוא הברכיות. הם בהחלט מונגאמים. הייתי שמחה אם מישהו היה מצליח לומר לי ל- כ- מ- ה זמן נמשכת מונגמיה זו? נחסוך מכם את המתח… לשנה אחת בלבד!!!! הם נודדים מאירופה לארץ מוצאים זיווג הולם כדרכי הטבע וחוזרים לאירופה. זוגיות נפלאה זו נמשכת כשנה עד החורף האירופאי הבא. אנחנו, האדם הנבון, נכללים תחת מחלקת בעלי החיים. עולה השאלה: ברור למה אנחנו אדם, אבל מדוע נבון?!?! אההה, כאן נכנס מושג הערכים או אחרים המכנים אותו מוסר! כפי שאמרת רגב, יש הניחנים בו ולא בוגדים ויש כאלה שאת מנת חלקם נתנו לחבר החמוד שלידם. למה לא בוגדים? לא כי אין חשק לא כי אין יצר. הרי כולנו נמשכים ליופי ואסתטיקה ובלי לשים לב בהערכה גסה אנו עוסקים בזה לפחות מחצית מחיינו, ואין דבר שהוא הכי יפה בעולם כולו. תמיד יהיה משהו יותר יפה, יותר מסקרן, יותר מושך. אותם בעלי חיים נבונים לא בוגדים כי המוח שלהם מספיק מפותח ומצדיק את ההגדרה ׳נבון׳ כדי לקבל החלטות שלא מונעות רק על דחפים אלא גם על מחוייבות, הכרת תודה, אמירה מסויימת בנאמנות זו, רציונליות שלא תמיד הדחפים הם המנעים. בדיוק כמו שבאמצע משחק כדורגל לאישה שלידכם ממש בא להחליף ערוץ, אבל היא משתלטת על הדחף כי היא יודעת מה תהיה ההשלכה;)
רעות, התינשאי לי
אתה מונגאמי או לא?
עזבי רעות, תינשאי לי. לא יכלתי (ובאמת שלא (; ) לנסח את זה טוב יוןתר.
אני שלך יקירתי;)
אני לא מונגאמי, אבל גם לא בוגד. עניין של אמון.
אבל היי, תינשאו לי שתיכן! זה יכול להיות כיף.
רעות, נשמה מרוקאית שלי, ראשית כל אהבתי את הטקסט הענייני. קראתי כמה פעמים את התגובה שלך ולא הצלחתי להבין איפה בדיוק הסתירה. הברכיות אמנם מין מיוחד מאוד (ככל הברווזים, שהם לא בדיוק עופות טיפוסיים), והן מאפשרות לנו לצפות במה שתיארתי כ"מונוגמיה חברתית". החבר'ה בעלי הכנף האלה יוצרים קשרים מונוגמים אך ורק עד שהנקבה מטילה את הביצים. אחוז גבוה מאוד מהם ובלתי רגיל לעופות, 20% בערך, מקיימים סקס זכר-עם-זכר, וגם המקרה הראשון של נקרופיליה הומוסקסואלית תועד לראשונה עם הזן הזה בשבי. אך מה זה בדיוק אומר עלינו? דיברתי על ההבדלים הגנטים בינינו לבין קרובינו, תוך השוואת ההתנהגות הרוויתית & חברתית שלנו. אי אפשר להסיק שום דבר לגבינו מאותם ברווזים. ואם כבר היה, אז מה זה היה בדיוק? שאנחנו צריכים לעזוב את האישה ישר כשהיא בהריון, או מיד אחרי הלידה?
אף אחד לא באמת ניחן או לא ניחן ב'מוסר', שכן זה דבר סובייקטיבי לחלוטין. באפריקה שבטים מעלים האחד את השני כקרבן לאל, וזה נחשב עבורים כמוסרי, ועבורנו כמעשה זוועה. ולהיפך, עצם העובדה שאני ואת לא רוקדים לגשם שירד נראה לשבט מסויים כזילות באל וכחטא בלתי מוסרי ובל יעבור, בעוד שלנו זה נראה כשטות אחת גדולה וחסרת משמעות. מה שכן, שורש המוסר הוא באופן חד משמעי ברגש האמפתיה, היכולת להזדהות רגשית ו"להיכנס לנעליו" של יצור אחר ולראות ללב הזולת, כמו בן הזוג במקרה של בגידות. יש אנשים שיש להם נטייה גנטית לאמפתיה גבוהה יותר מאחרים, אבל זה בעקרו רגש נרכש חברתית, מהרגע בו החיבורים העצביים במוח מתחילים להתעצב מינקות. אנשים עם אמפתיה גבוהה בדרך כלל מצטיירים כמאוד מוסריים בחברה שלנו – לא בוגדים, לא מציקים לאנשים, עוזרים לכל אדם שנראה להם בצרה וחלקם אף מתנזר ממזון מהחי שכן הם מסוגלים "לחוש" את כאב החיות התעשייתיות של ימינו. בקצה השני של הסקאלה, נמצאים בריוני בית הספר הקלאסיים שגדלים להיות רוצחים, אנסים, שודדים ומה לא, כל זה בדרך כלל מהיעדר אמפתיה מוחלט, בדרך כלל כתוצאה מהתפתחות לקויה, אך לעיתים מתאונה שחיבלה להם באזור הימני של האונות המצחיות וקשרים שנותקו בין בלוטת השקד והקורטקס. אותם אנשים הם למעשה "חרשים רגשית". הצלילים והתווים הרגשיים השזורים במעשיהם, דבריהם וזעקותיהם של בני אדם, חולפים על פניהם כאילו לא היו. אמפתיה היא שורש המוסר, שורש האלטרואיזם, וחיים נטולי אמפתיה הם למעשה מוחו של הסוטה ומוסרו של הסוציופת, כפי שתיאר זאת דר' דניאל גולמן. כמובן שיש עוד גורמים אפשריים לבגידות ואי-בגידות, אך מידת האמפתיה היא ללא ספק הגרעין העיקרי בעניין, שכן אותם גורמים פוטנציאלים אחרים לבגידה, בעצמם מושפעים ממנה ישירות.
לגבי העובדה שה"המוח שלהם מספיק מפותח ומצדיק את ההגדרה ׳נבון׳ כדי לקבל החלטות שלא מונעות רק על דחפים אלא גם על מחוייבות, הכרת תודה" וכו', אנחנו יכולים להעיף מבט בהסטוריה שלנו קצת ולראות, כמו שכתב הפרימטולוג החביב פראנס דה ואל, כי בתהליך האבולוציוני שלנו, פנינו לנתיב אחר. הגדלנו את מידת הודאות באבהות ובכך סללנו את הדרך למעורבות רבה יותר של הזכר בטיפול בצאצאיו. תהליך זה היה כרוך בהטלת מגבלות על מין מחוץ למשפחה המצומצמת, ואפילו אשכיו הקטנים של האדם ביחס לבונובו, אצלו כל אשך כאגוז קוקוס, מעידים על מחויבות מרובה וחירות מופחתת. היריבות המינית אצלנו קטנה עם הקמת "המשפחה הגרעינית", אותו קונספט שפתר לנו האדם את הקושי להביא פרטים שקיימת ביניהם יריבות מינית לכדי שיתוף פעולה, שיש לה יתרונות ברורים אצל יצורים חברתיים כמותנו, כמו משימות שיתופיות כציד, הברחת עדרים גדולים ומאיימים, משיכת סירות דיג גדולות וכבדות, או כל דבר אחר שהפרט לעולם לא יכל לבצע. עם זאת ועם כל הסדר החברתי המופתי הזה, קשה להתעלם מאותה תרכובות כימית במוח שגורמת לאנשים נשואים להזיל ריר על תמונות של ג'סיקה אלבה בטייץ, תרכובת כימית שמאפיינת כל יצור פוליגמי. כך נעשה אילוף היצר המיני לאובססיה בחברת האדם, והקצין כל כך עד שבחברות ודתות מסוימות אנשים נוהגים לכרות חלקים מאיברי המין של הנקבה (איסלם) והזכר (יהדות) ומזהים מין עם חטא.
איבדתם אותי איפשהו בשלב של הברווזים..
אנ'לא אתחיל לקרוא את שלל התגובות, אבל אצהיר פה נאמנה שאפ'חד לא מניח לי זרת על הבת זוג אלא אם כן כל היד לא חשובה לו.
לכל הקוראים עם כל הנאום המעלף של מיודענו אני יכול להעיד עליו שבמשך חודש בשוודיה שכל שוודית שנייה בעצם ראשונה שהוא פוגש נותנת לו תמספר ומוכנה לתת לו עוד כמה דברים הקוקסינל הזה לא עשה כלום כלום כי לירון החברה היקרה שהוא והיא היו ממש זיווג משמיים(הכל בציניות למי שלא הבין)מחכה לו בארץ(אגב בסוף היא ממש לא חיכתה) אךךךךךךךךךךךך רג"יייייייייייייי
סבבה, היא לא חיכתה. אבל הוא צדק שהוא לא עשה כלום.
כשיש חברה אז יש חברה.
מה שכן היה חכם זה להיפרד ממנה לפני שהוא טס, אבל זה בא מהמטומטם שלקח את החברה שלו (היום לשעבר) איתו לתאילנד.
דוקטור אתה גבר אתה !!! התשובות שלך מרשימות. ברור שספורט'ס צודק, מאוד נוגע ומעורר השראה הצורה שהוא חי, כן ירבו!!! ולכל מי שטרח לקרוא עד לכאן, עשו לעצמכם טובה, ותקראו את הספר ההצגה הגדולה בתבל!!! גם אם קראתם מאה ספרים בנושא…ושתהיה לכולנו אהבה.
אין לי כוח לעבור על כל הדוגמאות.
הקטעים שלנו שונים בהרבה אבל שניהם מניחים בפנינו תירוץ נוח ליום שאחרי.
בלי קשר אהבתי את הקלילות שבמחקר.